המטרה: מניעת ההנצחה של ראש הממשלה המכהן

במצב העניינים הנוכחי, ומתוך הבנה שיבוא היום שבו יבקשו לצייר את נתניהו כמי שעשה לטובת המדינה, אנחנו מעוניינים לבחון את האפשרות להתחייב בזמן זה למנוע את האפשרות העתידית להנצחתו.

זאת משום שחצה את הקו המוסרי שמחייב מנהיג ציבור לנהוג באחריות.

מתוך הבנה שפילג ושיסה אזרחים אלו באלו ביודעין ושחתר תחת היסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל ושל השאיפה לחיים משותפים ומאוחדים של אזרחיה. 

הגדרה מראש של אופן אי-הנצחתו תמנע או תקטע בחלקה את המסע המקולקל  להנצחתו, שיגיע בבוא העת.

למה כדאי שנתעסק בזה דווקא עכשיו?

כדרכו של עולם וכפי שיקרה לכולנו, גם יומו של נתניהו יגיע, בתקווה שיגיע בשיבה טובה. אנחנו רוצים להיערך לשיח הציבורי שילווה אותנו ביום שאחרי, מבעוד מועד.

בתור ראש הממשלה שכיהן הכי הרבה זמן בתולדות מדינת ישראל, ודאי שיעלה הדיון בדבר ההנצחה שלו, וגם ראוי שתהיה הנצחה כלשהי.

הרעיון הוא לא למחות את הזיכרון ממנו ולהתנער ממנו, אלא דווקא לזכור ולהוקיע את המעשים שלו שהובילו לפירוק החברה הישראלית מבפנים, ובאופן ישיר הובילו לאסון הנורא ב-7/10/23.

במהלך 15 שנות שלטונו, דאג נתניהו באופן שיטתי למנות אנשים חסרי כישורים מקצועיים לתפקידם והחליש את השירות הציבורי, מינוי אחר מינוי, משיקולים פרטיים ופוליטיים. למשל: מירי רגב כשרת התרבות, איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי, בצלאל סמוטריץ כשר האוצר, רפי פרץ בתור שר החינוך ועוד ועוד.

כמעט מאז תחילת דרכו הפוליטית, נתניהו באופן אקטיבי עודד שיח אלים נגד מתנגדיו, הוקיע את הצד השמאלי של המפה הפוליטית ותרם בצורה ישירה לסימונם בתור “בוגדים”. את כל זאת עשה באמצעות “מכונת הרעל” הידועה לשמצה, שפועלת אך ורק למען צרכיו האישיים.

עד להסתבכותו בתיקים פליליים, נתניהו היה מהמגינים הבולטים ביותר של מערכת המשפט. כשהבין שלא יצליח להימלט מאימת העונש, החליט לכופף את המערכת לצרכים שלו והחל במסע אקטיבי לפירוק המערכת, הן מבחינה חוקית והן מבחינת השיח הציבורי. כל זאת לצרכיו האישיים, תוך התעלמות מוחלטת מהאינטרס הציבורי. נתניהו עודד תקיפה אישית של שופטים, קידם את הרפורמה המשפטית שהייתה הופכת את ישראל הלכה למעשה מדמוקרטיה לדיקטטורה. הרפורמה נבלמה ע”י שופטי בג”צ אך אותו שיח מזיק שחותר תחת העקרונות הדמוקרטיים שעליהם הוקמה מדינת ישראל, ימשיך להתקיים לעוד שנים רבות.

זוכרים ולא מנציחים
זה בידיים שלנו